#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו המקור לפסול דשינוי מראה?	"כתב הרא&quot;ה בברכות (נ&quot;ג ע&quot;ב) דילפינן מכיור דכתיב מים יתירא ומסתבר למימר דדייקינן דמים בהויתן בעינן (ב&quot;י, מ&quot;ב ס&quot;ק א&#x27;)"	סימן קס סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם שינוי 1) מחמת דבר אחר שנפל לתוכן 2) מחמת מקומן 3) מחמת עצמן, פוסלת מים לנטילת ידים?	"1) כן, ואפי&#x27; אם לא נימוח גוף הצבע לתוכן, וה&quot;ה אם נשתנה ע&quot;י עשן (מ&quot;ב ס&quot;ק ג&#x27;) 2) כן, בין כשנשתנו כשהיו בקרקע בין כשנשתנו לאחר ששאבן לכלי (מ&quot;ב ס&quot;ק ד&#x27;) 3) [כגון שעמד בכלי זמן רב] לפי הטור והשו&quot;ע פוסלת, אבל המג&quot;א (ס&quot;ק ב&#x27;) וכמה אחרונים חולקים עליהם וס&quot;ל דכיון שכשרים למי חטאת כ&quot;ש שכשרים לנטילת ידים וגם משמע מהרמב&quot;ם דכשרים, וכן משמע ממ&quot;ב (ס&quot;ק ב&#x27;) דמקיל, אבל החזו&quot;א משמע דנוטה להחמיר דס&quot;ל דליכא ראיה מהרמב&quot;ם די&quot;ל דזה נכלל בפסול מחמת מקומן, וכעין זה בערוה&quot;ש (סעי&#x27; ג&#x27;) דכתב דמחמת עצמן פסולים משום שבאמת הוא מחמת דבר אחר ע&quot;י הזבובים והתולעים הבאים לתוך המים, ע&quot;ש. ואם עמד בכלי במקום מעופש אפשר דהוא בכלל נשתנו מחמת מקומן (שעה&quot;צ ס&quot;ק א&#x27;)."	סימן קס סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נשתנה 1) ע&quot;י עפר וטיט 2) ע&quot;י הענן עב לבן?	"1) זהו דרך גידול המים ואינו שינוי כלל, ויש עוד סברא להתיר מהפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק א&#x27;) כיון דסופן לחזור לברייתן ממילא (מ&quot;ב ס&quot;ק ג&#x27;) [והוא גילוי דלא היה פסול במים כלל משא&quot;כ במים חמין אע&quot;פ שסופן להצטנן מ&quot;מ בשעת החימום הם פסולים ונתבטלו מתורת מים (מ&quot;ב דרשו)] 2) כתב המנח&quot;י (ח&quot;ט סי&#x27; י&quot;ג) דלפי הטעם הפמ&quot;ג דסופן לצול א&quot;צ להמתין אבל לפי הטעם דזהו דרך גידול הרי אין זה דרך גידול ולכתחילה צריך להמתין עד שיצול, אבל הרבה מקילין (אור לציון, אבן ישראל, ריש&quot;א, רשז&quot;א) דא&quot;צ להמתין דאין זה אלא חזותא בעלמא {בעבועות}, ואפי&#x27; אם הוסיפו חיטוי כימי לתוך המים מקיל השו&#x27;&#x27;ת להורות נתן (ח&quot;ד סי&#x27; ח&#x27; אות א&#x27;) דהעיקר הוא כטעמו של הפמ&quot;ג, ועוד אפשר דזה נקרא דרכו בכך {וצ&quot;ע} (מ&quot;ב דרשו)"	סימן קס סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם שייך הפסול דשינוי מראה 1) במקוה 2) במעין?	"1) אינו נפסל בשינוי מראה אלא אם נפל לתוכו גוף הצבע ונימוחו [והחזו&quot;א חולק על זה] או נפל לתוכו יין אדום או מי פירות (מ&quot;ב ס&quot;ק ד&#x27;), וביאר החזו&quot;א דנתהפך לחמרא מזיגא או למי פירות 2) לעולם אינו נפסל (מ&quot;ב שם)"	סימן קס סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם אפשר להכשיר מים שנשתנו?	"כתב המג&quot;א (ס&quot;ק א&#x27;) דאם חוזר לברייתן כשרים (מ&quot;ב ס&quot;ק ה&#x27;) דהוא איבעיא דלא איפשיטא בסוטה (ט&quot;ו ע&quot;ב) ואזלינן לקולא בנטילת ידים (פמ&quot;ג א&quot;א ס&quot;ק א&#x27;) [והחזו&quot;א מסתפק בדבר]"	סימן קס סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הטעם לפסול מלאכה במים לנטילת ידים?	"כתב הרמב&quot;ם דכשנעשו בהם מאלכה נעשו מכלל שופכין העומדים לשפיכה (מ&quot;ב ס&quot;ק ו&#x27;) [ולפי הר&quot;ש מפני שבטלם מתורת מים, אבל טעם זה אינו עיקר (שעה&quot;צ ס&quot;ק י&#x27;) {אע&quot;פ ששניהם מובאים במג&quot;א (ס&quot;ק ג&#x27;)}]"	סימן קס סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נפל פתו לתוך הכלי שלא בכוונה 1) והוא כוון לעשות מלאכה בכלי אחר 2) והוא לא כוון לעשות שום מלאכה כלל?	"1) לשמעון התימני אינו נפסל, אבל אין הלכה כמותו אלא קיי&quot;ל דפוסל המים (ב&quot;י) 2) אינו פוסל המים (מג&quot;א ס&quot;ק ד&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ח&#x27;, ודלא כהט&quot;ז ס&quot;ק ב&#x27;) [ואם ניחא ליה בהנפילה מסתפק החזו&quot;א, ומשמע מהערוה&quot;ש (סעי&#x27; ה&#x27;) דפוסל דס&quot;ל דזהו פשט בהט&quot;ז ולעולם ליכא מח&#x27; בין הט&quot;ז ומג&quot;א]"	סימן קס סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם אפשר לפסול מים של חבירו בעשיית מלאכה?	"כתב השע&quot;ת (ס&quot;ק ד&#x27;) דפשוט דיכול לאסור על חבירו, ורע&quot;א נמי מודה בעצם שיכול לאסור ע&quot;י מעשה על חבירו אלא דמסתפק כיון דטעם הפסול הוא משום שנעשו כשופכין מסתפק אם יכול לעשות מי חבירו שופכים (מ&quot;ב ס&quot;ק ז&#x27;) {ולכאורה צ&quot;ע, דאיתא בתוס&#x27; יבמות (פ&quot;ג ע&quot;ב) דדבר שתלוי במחשבה אינו יכול לאסור על חבירו אפי&#x27; ע&quot;י מעשה [כגון כלאים וע&quot;ז] משא&quot;כ דבר שאינו תלוי במחשבה יכול לאסור על חבירו [כגון נבילה וחלב], ולכאורה מלאכה במי נטילה דומה לכלאים וע&quot;ז דהרי אם נפלה בלא כוונה כלל לא פסלה, וא&quot;כ למה אמרינן אדם אוסר דבר שאינו שלו [ולפי הט&quot;ז דס&quot;ל דאפי&#x27; שלא הכוונה כלל פוסל המים ניחא אבל לא קיי&quot;ל כוותיה], וצ&quot;ע (ועי&#x27; במאיר עוז (עמ&#x27; 170) דהביא סברא זה מנחלת צבי)}&lt;br&gt; "	סימן קס סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם צינן יין ע&quot;י המים?	"לצננו פסולים [וכן מים חמים לחמם בקבוק או אם נתנן בתוך גומי לחמם גופו (מנח&quot;י ח&quot;ב סי&#x27; נ&quot;א)], ולשמור היין שהיה מצונן כבר כשרים (מ&quot;ב ס&quot;ק ט&#x27;) [והחזו&quot;א ס&quot;ל דאפי&#x27; לשמור פסולים]"	סימן קס סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הניח דגים במים?	"כשרים דהוי שמירה בעלמא, ואפי&#x27; אם מתו הדגים (מ&quot;ב ס&quot;ק ט&#x27;) [ובלבד שלא יסריחו המים (כה&quot;ח ס&quot;ק י&quot;ג)]"	סימן קס סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הדיח בהם כלים?	"פסולים, אבל כלים מודחים או חדשים כשרים [וה&quot;ה בירקות (מג&quot;א ס&quot;ק ה&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;א)], ואם יש עליהם עפרורית פסולים (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;א וס&quot;ק י&quot;ג)"	סימן קס סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם שרה בהם ירקות כדי שלא יכמשו?	"המג&quot;א (ס&quot;ק ה&#x27;) מחמיר דהוי כמו לצונן יין, אבל יש מקילין, ופסק המ&quot;ב (ס&quot;ק י&quot;א) דאם יזדמן לו מים אחרים יטול פעם שנית בלא ברכה, ומ&quot;מ כתב המהרש&quot;ם דאם שורה מעט ירקות בחבית מלאה מים ניכר לכל שאינו מייחד כל החבית לצורך הירקות ולא נעשים שופכים (מ&quot;ב דרשו)"	סימן קס סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לפי המחמירים בירקות, מאי שנא מדגים?	ביאר היד אפרים דבירקות המים פועלים בגוף הירקות שהם מכניסין כח הלחלוחית שבהם, וכן ביין שע&quot;י כח הצינון שבמים מכניסין אותו לתוך עצמותו של היין, משא&quot;כ בדגים שלא ימותו אינו עושה פעולה בעצמותן אלא משמרין אותן שאין שולט בהם אויר (שעה&quot;צ ס&quot;ק י&quot;ז) {וצ&quot;ב במציאות, דמשמע מיד אפרים דאין המים נכנסים לתוך הדגים אלא מונע שליטת האויר, אבל חכמי אומות העולם אומרים דיש oxygen בתוך המים שנכנסים ע&quot;י ה-gills של הדגים}	סימן קס סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נתנן לתוך הכלי בימות החמה כדי שיתכווצו?	"פסולים (מג&quot;א ס&quot;ק ה&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ב)"	סימן קס סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם מודד ע&quot;י המים?	"פסולים (מג&quot;א ס&quot;ק ה&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ב), אכן פשוט דמותר למדוד המים עצמן (כה&quot;ח ס&quot;ק י&quot;ט), וממילא לא נפסלים המים ע&quot;י השעון מים כשנכנסין לבית דאין נעשין כשופכין מחמת זה דאינו מודד דבר אחר אלא המים עצמן (אור לציון ח&quot;ב פי&quot;א תשובה ח&#x27;)"	סימן קס סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נותן דבר המריח לתוך המים?	"הרמב&quot;ם משמע דכשרים, אבל השל&quot;ה הביא מרבותיו דהוי כמו שרה בהן פתו ופסולים, והקשה המג&quot;א (ס&quot;ק ה&#x27;) לפי השל&quot;ה כשנפל דיו תיפוק ליה דפסול משום מלאכה ולמה צריך טעם דשינוי מראה [ותי&#x27; הלבושי שרד דטעם זה עדיף דפוסל אפי&#x27; שלא בכוונה], ועוד הקשה המג&quot;א הרי הוא מכווין להשביח המים וא&quot;כ אינן כשופכין, ותי&#x27; דצ&quot;ל דהשל&quot;ה ס&quot;ל כרש&quot;י [וביאר המהח&quot;ש דרש&quot;י ס&quot;ל דאפי&#x27; דבר המשביח מקרי מלאכה], ולמעשה המ&quot;ב (ס&quot;ק י&quot;ב) מקיל כהמג&quot;א."	סימן קס סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם ניסה הכלי לבדוק אם יש בה נקב?	"רע&quot;א מסתפק בזה אם הוי גילוי מילתא בעלמא, והברכ&quot;י מחמיר (שע&quot;ת ס&quot;ק ד&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ג), והערוה&quot;ש (סעי&#x27; ח&#x27;) מקיל."	סימן קס סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה דין אם נותן מים לכלים חדשים כדי שישבעו מבליעת המים ולא יבלעו עוד משקים?	"השעה&quot;צ (ס&quot;ק כ&#x27;) מסתפק בדבר כיון שלא השתמש במים הנשארים או דלמא על ידן נכנסו המים לתוך הכלי, ומסיים דמצא בברכ&quot;י דמחמיר בזה {ונראה להביא ראיה לאסור משורה ירקות שלא יכמשו דרק הלחלוחית שנכנסו לתוך הירקות הועילו וכמו שביאר היד אפרים ואפ&quot;ה נחשב כאילו כל המים נעשו בהם מלאכה, וכן יש להביא ראיה מטובל גלוסקין במים}"	סימן קס סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם טבל הגלוסקין במים?	פסולים	סימן קס סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במים הנשארים אם טבל ידיו במים 1) כדי לטוח פני הגלוסקין 2) כדי להדיח ידיו מן הבצק?	"1) כשרים, ובלבד שאינם נמאסין (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ד, שעה&quot;צ ס&quot;ק כ&quot;א) 2) הרמ&quot;א פסק כרבינו ירוחם בשם תוס&#x27; בסוטה (ט&quot;ו ע&quot;ב) דכשרים דסתם ידים נקיים (ב&quot;י) [ואפי&#x27; אם יש להם בצק, הרי יכול להסירם בלא הדחה, ודוחק (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ח, שעה&quot;צ ס&quot;ק כ&quot;ב)], אבל הט&quot;ז (ס&quot;ק ג&#x27;) הביא דהרמב&quot;ם והמהרש&quot;ל ס&quot;ל דהמים פסולים, וכן פסק המ&quot;ב (שם) [והערוה&quot;ש (סעי&#x27; ו&#x27;) רוצה להגיה מקום הרמ&quot;א וס&quot;ל דהרמ&quot;א לא כוון להתיר כלל, ודוחק]"	סימן קס סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בקרח שנעשה בה מלאכה, ואח&quot;כ נמס הקרח?	"הרבה מקילין משום פנים חדשות באו לכאן (מ&quot;ב דרשו), וה&quot;ה במים שיוצאים ממזגן אם הם נקיים (פסק&quot;ת אות ה&#x27;)"	סימן קס סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בפרחים בתוך המים?	כתב תפארת ישראל (ידים פ&quot;א ס&quot;ק כ&quot;ו) דהוי כמו ירקות שלא יכמשו {וצ&quot;ע דלימא דהוא דומה לשתיית יונה דאינה פוסלת המים, וצ&quot;ל דכיון דפסול הוא שנראה כשופכים לפי ראות עיני אדם הפרחים אינם שותים כמו בעלי חיים אלא הפרחים שרויים במים והוי כנעשה בהם מלאכה}	סימן קס סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במים שלפני 1) הנפח 2) הספר?	"1) פסולים כיון דדרכן לכבות בהם הברזל 2) כשרים אם לא נשתנה מראיהן, וביאר המ&quot;ב (ס&quot;ק י&quot;ט) דהוי רק ספק אם נשתמש בהם ואזלינן לקולא בנטילת ידים, אבל הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ט&#x27;) ביאר דהספר לוקח מקצת מים בחפניו מהכלי ולפיכך השאר כשרים."	סימן קס סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הפסול בשתיית בעלי חיים למי חטאת?	"1) רש&quot;י (חולין ט&#x27; ע&quot;ב) פי&#x27; מפני שהמים נפסלין בפיהם מחמת מלאכה, ואח&quot;כ נופלים לתוך המים הנשארים&lt;br&gt;2) רש&quot;י ותוס&#x27; (שם) הביאו עוד פירוש דבעינן חיותו של כלי [וזהו דין דוקא במי חטאת]&lt;br&gt;3) תוס&#x27; (שם) כתבו עוד פירוש מפני שהוא ממעט השיעור מי חטאת [וזהו נמי דוקא במי חטאת דשיעורא בכל שהו (שעה&quot;צ ס&quot;ק כ&quot;ז)]"	סימן קס סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במים ששתת בהן 1) תרנגולין ושאר בהמות חיות ועופות 2) יונה 3) כלב וחזיר 4) נחש 5) שרצים?	"1) כתב התרוה&quot;ד דלרש&quot;י פסולים מחמת מלאכה [ובדעת האו&quot;ז נחלקו בה התרוה&quot;ד והב&quot;י, לפי התרוה&quot;ד כשרים ולפי הב&quot;י פסולים], אבל הקשה עליו התרוה&quot;ד דלימא דהוא בטל בתוך המים אחרים, ועוד הקשה עליו הב&quot;י דיתכן דרש&quot;י לא החמיר אלא למי חטאת דיש בה כמה חומרות, אלא פסק השו&quot;ע שהמים כשרים לנטילת ידים, וכן פסק המ&quot;ב (ס&quot;ק כ&quot;ג) 2) לכו&quot;ע כשרים אפי&#x27; למי חטאת מפני שהם מוצצין 3) כתב הב&quot;ח דפסולים משום מיאוס ונעשין כשופכין (מג&quot;א ס&quot;ק ז&#x27;) [וה&quot;ה שאר בהמה טמאה (כה&quot;ח ס&quot;ק כ&quot;ז)], אבל לפי השו&quot;ע כשרים, ופסק החיי&quot;א דבשעת הדחק יש להקל כהשו&quot;ע (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ג) 4) לא ירחץ בהם (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ג) [דאיתא בע&quot;ז (ל&#x27; ע&quot;ב) דמים שנתגלו לא ירחץ בהם פניו ידיו ורגליו (ב&quot;י)] {ומשמע דאינם פסולים ממש} 5) מבואר במשנה בפרה (פ&#x27;&#x27;ט מ&#x27;&#x27;ג) דכולם מוצצין חוץ מחולדה"	סימן קס סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במים גלויים?	"כתב הטור דאפשר בזמן הזה שאין חוששין לגילוי כשרים אף לנטילה, ואף מי שנזהר לגבי שתיה מ&quot;מ לגבי נטילה אין להחמיר (ב&quot;ח, מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ג) [ומ&quot;מ יש מחמירים (שע&quot;ת לעיל סי&#x27; ד&#x27; ס&quot;ק ז&#x27;, כה&quot;ח, חזו&quot;א, סטייפלר, מ&quot;ב דרשו)]"	סימן קס סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במים שנכנסו לבית הכסא?	אע&quot;פ שהמהרש&quot;ם החמיר בזה שהרי מאוסים הם {מסתמא כוונתו שהיו ממש בעסלא}, מ&quot;מ שאר הפוסקים מתירים (מ&quot;ב דרשו)	סימן קס סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במים של 1) איסורי אכילה 2) איסורי הנאה?	"1) כתב הפמ&quot;ג (מש&quot;ז ס&quot;ק ה&#x27;) דכשרים הם לנטילת ידים שהרי הם ראוין לבהמה 2) כתב הפמ&quot;ג (שם) דכשרים מעיקר הדין משום מצות לאו ליהנות ניתנו, ומ&quot;מ לא יטול בהם לכתחילה דמסתמא יש בו גם הנאה קצת כשרוחץ ידיו"	סימן קס סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם מתערב מים כשרים עם מים פסולים 1) יותר מרביעית 2) רביעית מצומצם?	"1) אם רוב כשרים, כשרים (מג&quot;א ס&quot;ק ז&#x27;) [ובלבד שלא נמאסו כל המים (כה&quot;ח ס&quot;ק כ&quot;ח)] {ונראה דמיירי כשיש שיעור רביעית של מים כשרים}, ומותר לבטלן לכתחילה כדאשכחן בסכך פסול (פסק&quot;ת אות י&quot;ג) 2) הרמב&quot;ם ורש&quot;י סברי דפסולים הם לתרומה, ומשמע מב&quot;י דה&quot;ה לגבי חולין אבל המג&quot;א (ס&quot;ק ז&#x27;) חולק עליו דדוקא לגבי תרומה פסולים ולא לחולין, וכן פסק המ&quot;ב (ס&quot;ק כ&quot;ג) להקל אפי&#x27; ברביעית מצומצם [אכן, החמיר החזו&quot;א ברביעית מצומצם]"	סימן קס סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במים הפסולים מחמת אדם שנטל ידיו שלא כהלכה?	אפ&quot;ה מים אלו בטלים ברוב (אשל אברהם מבוטשאטש, פסק&quot;ת אות י&quot;ג)	סימן קס סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	איזה מים שייך לפסול ע&quot;י מלאכה?	"רק מים שאובין [בין בכלי בין בקרקע] אבל מקוה או מעיין א&quot;א לפסול ע&quot;י מלאכה, ואם אינם ראוין לשתיית בהמה אינו יכול לשאוב המים בכלי אלא צריך לטבול ידיו לתוכן (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ה) [אבל הערוה&quot;ש (סעי&#x27; י&quot;ב) ס&quot;ל דכל מים הכשרים לטבילת גופו כשרים לנטילת ידים]"	סימן קס סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר ליטול את ידיו בחמין?	"יש ב&#x27; לשונות בגמ&#x27; חולין (ק&quot;ו), לל&quot;ק פסולים [ופי&#x27; רש&quot;י (חולין ק&quot;ה ע&quot;ב) משום שנתבטלו מתורת מים] ולל&quot;ב כשרים, רוב ראשונים פסקו כל&quot;ב לקולא, אבל הסמ&quot;ג והסמ&quot;ק פסקו כל&quot;ק להחמיר, וכן החמיר המהרש&quot;ל (מג&quot;א ס&quot;ק ח&#x27;), והכריע המ&quot;ב (ס&quot;ק כ&quot;ז) דאם אין לו מים אחרים אין להחמיר בזה"	סימן קס סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במים פושרים?	כשרים לכו&quot;ע (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ז)	סימן קס סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בחמין שנעשו פושרין?	"כתב הפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק ח&#x27;) דלפי רש&quot;י דנתבטלו מתורת מים פסולים אפי&#x27; כשנצטננו, אבל השעה&quot;צ (ס&quot;ק ל&quot;ח) חולק עליו בצירוף לרוב ראשונים דס&quot;ל דמים חמין ממש כשרים (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ז) [ובדעת החזו&quot;א דהחמיר במים פסולים דלא מהני להכשירם, יש מסתפקים בזה (שונה הלכות סעי&#x27; י&quot;ז), אבל הרבבות אפרים (ח&quot;ו סי&#x27; ע&quot;ה) ס&quot;ל דכאן החזו&quot;א מודה דמהני]"	סימן קס סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מי טבריה, האם יכול 1) לטבול בהם 2) ליטול ידיו מהם 3) לטבול בהם אם הופסקו מהמעיין?	"1) כן, ואפי&#x27; בחמין (שעה&quot;צ ס&quot;ק ל&quot;ט), ואפי&#x27; בפחותים ממ&#x27; סאה מפני שהם מעיין (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ח) [ולאפוקי מדעת רש&quot;י דס&quot;ל דבעינן מ&#x27; סאה במעיין אפי&#x27; לנטילת ידים] 2) לא, ואפי&#x27; אם נצטננו (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&#x27;) [דהם מרים ואינם ראוים לשתיית כלב (רבינו יונה) א&quot;נ מפני שלא היו להם שעת הכושר (רש&quot;י)] 3) אם יש בהם מ&#x27; סאה כשרים, ואם לאו אמרינן בגמ&#x27; דגזרינן בבת בירתא אטו כלי ואסור לטבול בהם, לרש&quot;י מיירי אפי&#x27; במחוברין [דאילו אינם מחוברים הרי הם פסולים מפני שאין בהם מ&#x27; סאה], ולרבינו יונה מיירי דוקא כשאינם מחוברים [וזהו לשיטתו דס&quot;ל בעלמא מותר לטבול ברביעית מים] אבל במחוברים לא גזרו (מג&quot;א ס&quot;ק י&#x27; - י&quot;א, מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ה), ולמעשה פסק השעה&quot;צ (ס&quot;ק מ&quot;ב) דרוב פוסקים כרש&quot;י אבל בשעת הדחק יש להקל כרבינו יונה וכדאמרינן לעיל בסי&#x27; קנ&quot;ט סעי&#x27; י&quot;ד לגבי מקוה הפחותים ממ&#x27; סאה."	סימן קס סעיף ז-ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בשאר מעיינות של מים חמים לגבי נטילת ידים?	אם ראוים הם לכלב מדינא כשר ליטול מהם, ומ&quot;מ כיון דלפי המהרש&quot;ל צריך להחמיר בכל חמין כ&quot;ש הכא דלא היה להם שעת הכושר יש להחמיר דהשתא הם פסולים אף לרש&quot;י (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ז, שעה&quot;צ ס&quot;ק מ&quot;ה)	סימן קס סעיף ז-ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד משערין אם הוא ראוי לשתיית כלב?	כתב הרבינו יונה (מובא בב&quot;י) דכל שהוא ראוי לשתיית אדם ע&quot;י הדחק ראוי לשתיית כלב [וש&quot;מ דראוי לשתיית כלב, ר&quot;ל כרגיל לכלב ולא ע&quot;י הדחק לכלב (ר&quot;י באק)]	סימן קס סעיף ז-ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין 1) במים סרוחים 2) מים עבים?	"1) אם נפסלים משתיית כלב פסולים לנט&quot;י וכשרים לטבילת ידים [דהוי כאילו נתבטל מתורת מים, אבל זהו רק כלפי נטילת ידים אבל מעיקר הדין יש עליהם תורת מים (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ט, ר&quot;י באק)] 2) אם נפסלים משתיית כלב פסולים אפי&#x27; לטבילה [זהו דעת הרא&quot;ש, אבל לפי הרמב&quot;ם דינם כמים סרוחים וכשרים לטבילה, אבל לא קיי&quot;ל כוותיה], ואם לאו כשרים [ואינם נפסלים משום שינוי מראה דזהו דרך המים (מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ב)]"	סימן קס סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מים עבים שראוין לשתיית פרה כשרים ליטול מהם ממש או רק כשרים להשלים?	"אשכחן ב&#x27; שיעורים, כדי שתיית פרה וכדי שהקנה יורד מאיליו, והנה השמ&quot;ק (זבחים כ&quot;ב ע&quot;א ס&quot;ק ל&quot;ב) בשם תוס&#x27; חיצוניות פירשו דאם הפרה אינו שותה ממנו הוא עב ביותר ופסול אפי&#x27; מלהשלים ואם הפרה שותה ממנו אז תלוי בהקנה דאם הקנה אינו יורד בו אינו כשר אלא להשלים השיעור ואם הקנה יורד בו כשר אפי&#x27; בעין. אולם, יש עוד מהלך ע&quot;פ הלחם חמודות דס&quot;ל דהשיעור דשתיית פרה הוא אותה שיעור דירידת הקנה, ואם ראוין לשתיית פרה כשר רק להשלים ולא לטבול בעין. והמ&quot;ב (ס&quot;ק מ&quot;א) מצטט הלחם חמודות, ומשמע דפסק כוותיה וא&quot;כ יוצא חידוש לדינא דהא דמכשירים מים עבים שראוין לשתיית פרה היינו דוקא להשלים לשיעור רביעית ולא להשתמש בה בעין (וכן משמע מגר&quot;א ס&quot;ק ט&quot;ז), וצ&quot;ע מסתימת לשון הפוסקים (ר&quot;י באק)."	סימן קס סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במי הים?	"מבואר מרדב&quot;ז (מובא במג&quot;א ס&quot;ק י&quot;ב) דיש להם תיקון אם מרתיחן, אבל כל זמן שלא הרתיחן פסולים, וכן מדויק במ&quot;ב (ס&quot;ק ל&quot;ח) דרק כשרים אחר שהרתיחן [ומש&quot;כ מ&quot;ב לעיל (סי&#x27; קנ&quot;ט ס&quot;ק מ&quot;ה) &quot;ואין לו כלי שלם&quot; דמשמע דכשרים בכלי שלם, צ&quot;ל כמו שמדחיק המאיר עוז (עמ&#x27; 180) דהיינו כשרים אם הרתיחן], ואם א&quot;א להרתיחן כתב הרדב&quot;ז דעדיין עדיף לרחוץ ידיו במי הים, אבל הוסיף השע&quot;ת (ס&quot;ק י&#x27;) דיכרוך ידיו במפה."	סימן קס סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין במים סרוחים שאין בהם מ&#x27; סאה אבל מחוברים למעין או למקוה?"	"לפי הרבינו יונה בודאי הם כשרים [כמו שהכשיר מי טבריה], אבל כתב הביה&quot;ל (ד&quot;ה למי) דכאן יש לצרף שיטת הרי&quot;ף והרמב&quot;ם דס&quot;ל דלא פסיל חזקיה אלא מי טבריה וכדפי&#x27; רש&quot;י דלא היה להם שעת הכושר אבל מים סרוחים אינם פסולים (גר&quot;א ס&quot;ק י&quot;ד), ומסיים הביה&quot;ל דכן הקיל הא&quot;ר."	סימן קס סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	במים עבים, האם הוא תלוי בשתיית כלב או בשתיית פרה?	"הגמ&#x27; משמע דתלוי בשתייה פרה, אבל השו&quot;ע כתב שתיית כלב [ששותה דברים שהפרה לא ישתה], והפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק י&quot;ב) הניח הדבר בצ&quot;ע (ביה&quot;ל ד&quot;ה אם), ובספר מאיר עוז הביא ספר חיבור לטהרה (מקואות כלל ב&#x27; אות מ&quot;ט) דשיעור כלב מלקק הוא כשיעור שתיית בהמה. "	סימן קס סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם אפשר לטהר מים שנעשה בהם מלאכה?	"אין להקל אלא אם חוזרים לקרקע והוי כפנים חדשות באו לכאן (שו&quot;ת להורות נתן ח&quot;י סי&#x27; כ&quot;ג, פסק&quot;ת אות ט&quot;ו), והמאיר עוז (עמ&#x27; 182) רצה לדון להקל דרוב השופכים לא נעשו בהם מלאכה שכשפותח הברז להדיח כלים חלק גדול אינו הולך על הכלים, וכן כשרוחץ עצמו, ומה שכולם נסרחים בודאי יש להם טהרה להחזירם לברייתן."	סימן קס סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר ליטול ידיו בדבר שתחלתו מן המים?	"כתב ההגהות אשר&quot;י דמותר [והוסיף דאפשר דצריך שיהא לחלוחית קצת {אבל תנאי זה אינו מובא בפוסקים}], והוסיף הרמ&quot;א דדוקא אם רסקן דלא עדיפי משלג, וכתב המג&quot;א (סי&#x27; קס&quot;ב) דהוא חמור טפי משלג דיש להחמיר אפי&#x27; לטבילת ידיו בדבר שתחילתו מן המים אלא אם רסקן משא&quot;כ בשלג מותר לטבול ידיו בה (מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ה)"	סימן קס סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה יבחושים אדומים אינם פסולים משום 1) שינוי מראה 2) נפסל משתיית בהמה?	1) דזהו דרך גידולו (מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ד), ולמ&quot;ד נשתנו מחמת עצמן כשרים לק&quot;מ (שעה&quot;צ ס&quot;ק מ&quot;ו) 2) אינו פסול אלא אם נתקלקלו המים מטבען עד שאינו ראוי לבהמה [וצ&quot;ע לפי&quot;ז למה מי הים פסולים משום נפסלו משתיית בהמה, וי&quot;ל דרק דבר הנקרא מים נפסלים כשאינם ראוים לבהמה אבל היבחושים אינם נקראים מים כלל (ר&quot;י באק)]	סימן קס סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במים שיש בהם ספק 1) לכתחילה 2) בדיעבד?	"1) בספק אם יש בה שיעור אינו יכול ליטול בהם לכתחילה משום ספק חסרון ידיעה (מג&quot;א ס&quot;ק י&quot;ג, מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ז, שעה&quot;צ ס&quot;ק מ&quot;ח) [וע&quot;ע בחזו&quot;א (או&quot;ח סי&#x27; כ&quot;ג ס&quot;ק י&quot;ב) דמצדד להקל], אבל בשאר ספיקות [ספק נעשה בהם מלאכה או נפסלו] יכול ליטול בהם לכתחילה [ואם יש לו מים אחרים בודאי ראוי להחמיר וכדאשכחן בדבר שיש לו מתירין (מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ו, שעה&quot;צ ס&quot;ק מ&quot;ט)] דספק דרבנן לקולא (ב&quot;י, מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ט) 2) מדינא ידיו טהורות, אבל לפי הראב&quot;ד צריך ליטול את ידיו עוד הפעם אם יש לו מים אחרים כדאשכחן בע&quot;ז (ל&quot;ז ע&quot;ב) דספק טומאה ברה&quot;ר צריך לטבול לכתחילה, והב&quot;י כתב דנכון לעשות הכי משום עניות {ואפי&#x27; אם אינו קל כ&quot;כ} [והא&quot;ר ס&quot;ל כהראב&quot;ד, וס&quot;ל דליכא חשש עניות (שעה&quot;צ ס&quot;ק נ&quot;ד)] (שו&quot;ע, מ&quot;ב ס&quot;ק נ&quot;ב)"	סימן קס סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין לגבי הברכה?	"כתב הביה&quot;ל (ד&quot;ה מים) דמשמע מפמ&quot;ג דיכול לברך {ולכאורה צ&quot;ע דלעיל (בסי&#x27; קנ&quot;ט סעי&#x27; ח&#x27;) כתב המג&quot;א דהסומך על שיטת הבה&quot;ג לטבול ידיו בכלי יכול לברך נמי אבל המ&quot;ב (שם ס&quot;ק נ&quot;ו) פסק דמי שסומך על הבה&quot;ג לא יברך, ותי&#x27; הר&quot;י באק דשיטת הבה&quot;ג הוא דעת יחידאה לפיכך אין לברך עליו אבל כאן הוא ספק השקול אמרינן ספק ידים לקולא וגם יכול לברך עליו} "	סימן קס סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם יש לו כמה ספיקות לחומרא?	"אפ&quot;ה אזלינן לקולא מדינא (מג&quot;א ס&quot;ק י&quot;ג, מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ט) [וכן משמע מתוס&#x27; עירובין (ל&quot;ה ע&quot;ב), וע&quot;ע בפתח&quot;ת (יו&quot;ד ס&quot;ס ק&quot;י) דפליגי בזה המשנ&quot;ל ושער המלך, אכן בס&quot;ס בפלוגתא אזלינן לחומרא (פמ&quot;ג א&quot;א ס&quot;ק ט&quot;ז)]"	סימן קס סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בספק מחלוקת הפוסקים?	גם זה מקרי ספק ונקטינן לקולא (ב&quot;י בשם תרוה&quot;ד, מג&quot;א ס&quot;ק י&quot;ג, מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ז)	סימן קס סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נטל ידיו כראוי, ואח&quot;כ נסתפק אם נטמאו ידיו?	"אזלינן בתר חזקת טהרה וא&quot;צ ליטול את ידיו, ואפי&#x27; להראב&quot;ד א&quot;צ לצאת מידי כל ספק, ולית בה נמי חשש עניות (מ&quot;ב ס&quot;ק נ&quot;ג, שעה&quot;צ ס&quot;ק נ&quot;ה, ערוה&quot;ש סעי&#x27; י&quot;ט) {והא דמשמע מביה&quot;ל (סי&#x27; ק&quot;ע סעי&#x27; א&#x27; ד&quot;ה אם) דאם מסופק אם נגע במקום הטינופת צריך ליטול את ידיו, י&quot;ל דהתם מיירי כשהטיל מים דאז אמרינן דמסתמא נגע אלא אם יודע שלא נגע} [והחזו&quot;א (או&quot;ח סי&#x27; כ&quot;ג ס&quot;ק י&quot;ג) מקיל נמי במים כשרים בודאי ואח&quot;כ נולד בהם ספק שהרי יש להם חזקת כשרות, והא דמחמירים בספק נעשה בהם מלאכה היינו כשיש בפניו ב&#x27; רביעיות של מים אחד נעשה בהם מלאכה ואחד שלא נעשה בהם מלאכה {אולם כפשוטו משמע דאפי&#x27; אם נולד בה ספק במים שלפניו יש מקום להחמיר וצריך לחלק בין חזקת כשרות על הידים לחזקה על המים כדאשכחן בחולין (י&#x27; ע&quot;ב) דיש חילוק בין ריעותא בסכין לריעותא בבהמה}]"	סימן קס סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם מסופק אם הסיח דעתו מהם?	כתב הב&quot;י בשם רבינו מנוח דאזלינן לקולא, וכ&quot;כ המהרש&quot;ל, אבל הקשה עליו המג&quot;א (ס&quot;ק י&quot;ג) הרי ספק הסיח הדעת הוי כמו ודאי היסח הדעת, ולמעשה פסק המ&quot;ב (ס&quot;ק נ&quot;ג) דהוי רק ספק ואזלינן לקולא	סימן קס סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נגע מים בידים טמאות?	אם המים בכלי לא נפסלו וכדאשכחן בנחתום, אבל כשהם בידיו נפסלו, ולפיכך מותר לשאוב מים בחפניו מחבית והמים הנותרים לא נפסלו (רמ&quot;א, מג&quot;א ס&quot;ק י&quot;ד וס&quot;ק ט&quot;ו, מ&quot;ב ס&quot;ק נ&quot;ד)	סימן קס סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם נגע במקום מטונף ושכשך ידיו בכלי מלא מים, מה הדין?	נפסלו כל המים משום נעשה מלאכה והוו כשופכין (מ&quot;ב ס&quot;ק נ&quot;ד)	סימן קס סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במי נטילה?	"נפסלו משום שהם טמאים [בפחותים מרביעית], וגם משום נעשה בהם מלאכה [אפי&#x27; ביותר מרביעית] (מ&quot;ב ס&quot;ק נ&quot;ה, שעה&quot;צ ס&quot;ק נ&quot;ו)"	סימן קס סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם קטן שכשך ידיו בתוך המים?	אם ניכר דכוונתו היתה לשם לנטילה ונקיות הוי מחשבתו ניכרת מתוך מעשיו ונפסלו המים (ריש&quot;א, מ&quot;ב דרשו)	סימן קס סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם שלג כשר לנטילת ידים 1) ע&quot;י נטילה 2) ע&quot;י טבילה?	"1) כתב המג&quot;א (ס&quot;ק ט&quot;ז) דאינו מותר אלא אם ריסקן (מ&quot;ב ס&quot;ק נ&quot;ח) [ודלא כהא&quot;ר דמקיל (שעה&quot;צ ס&quot;ק ס&#x27;)] 2) לגבי טבילת נשים, השו&quot;ע ביו&quot;ד (סי&#x27; ר&quot;א סעי&#x27; ל&#x27;) מקיל [בדאיכא מ&#x27; סאה] והש&quot;ך (שם ס&quot;ק ע&quot;א) מחמיר, ופסק המ&quot;ב (ס&quot;ק נ&quot;ח) כאן בנטילת ידים דיש להקל כהשו&quot;ע בשעת הדחק [ואע&quot;פ שהש&quot;ך (שם ס&quot;ק ע&quot;א) כתב דמשו&quot;ע כאן משמע דמחמיר אפי&#x27; בטבילת ידים, מ&quot;מ הכריע השעה&quot;צ (ס&quot;ק ס&quot;א) דיש להקל, ובפרט דאזלינן לקולא בנטילת ידים] [משמע דלטבילת גופו בשלג אין להקל אפי&#x27; בשעת הדחק (הר צבי יו&quot;ד סי&#x27; קפ&quot;א, מ&quot;ב דרשו)], וצריך ליזהר שיהיה בו מ&#x27; סאה והוא כדי לכסות את ידיו במקום שתוחבן (מ&quot;ב שם) [וביאר הפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק ט&quot;ז) דאע&quot;פ דיש מח&#x27; במקוה בפחות ממ&#x27; סאה לנטילת ידים מ&quot;מ כיון דשלג שלא ריסקן הוי מח&#x27; נמצא דיש כאן ס&quot;ס לחומרא, והא דאמרינן דאזלינן לקולא בס&quot;ס לחומרא היינו רק בס&quot;ס במעשה אבל בס&quot;ס דפלוגתא הוי רובא לאיסורא ממש ולא אזלינן לקולא]"	סימן קס סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מלח כשר לנטילת ידים 1) ע&quot;י נטילה 2) ע&quot;י טבילה?	"1) כתב רע&quot;א דפסול דלא גרע ממים סרוחים (מ&quot;ב ס&quot;ק נ&quot;ז) [וצ&quot;ע דמאי שנא מיבחושים דאמרינן דהם ברייתן מן המים ולא אכפת לן מה שאינם ראוין לשתיית בהמה, וצ&quot;ל דהשם מלח הוי כמו שם מים וכמו שפי&#x27; הר&#x27;&#x27;י באק לעיל, וצ&quot;ע] 2) כשר כשריסקן"	סימן קס סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בנטילה ביין ומי פירות?	"איתא בגמ&#x27; ברכות (נ&#x27; ע&quot;ב) דר&quot;א ס&quot;ל דנוטלין לידים ביין עד שלא נתן לתוכו מים, והחכמים ס&quot;ל דלעולם אין נוטלין ממנו לידים, ויש בזה ג&#x27; שיטות [גר&quot;א, דלא כמג&quot;א (מ&quot;ב ס&quot;ק ס&quot;ד, שעה&quot;צ ס&quot;ק ס&quot;ז)]: א&#x27; הראב&quot;ד ס&quot;ל דהגמ&#x27; מיירי במים אחרונים ודוקא ביין אין נוטלים ממנו דלאו אורח ארעא דמשי ביה ידיה וחוזר ומברך עליה, אבל במים ראשונים צריך מים בדוקא לפי שעשו נטילת ידים לחולין כטבילה לתרומה ואין עושין מקוה אלא במים, ב&#x27; הרשב&quot;א ס&quot;ל דמדינא אפי&#x27; יין כשר לנטילת ידים אלא שאין נוטלין ממנו כדי שלא תזלזל בדבר חשוב שנשתנה לעילוי עד שקובע ברכה לעצמו [אבל שאר מי פירות מותרים ואין בזה משום בזיון אוכלין כיון שצריך לזה (מ&quot;ב ס&quot;ק ס&#x27;), אבל בביה&quot;ל (ד&quot;ה לכתחלה) הקשה דמבואר מהפוסקים בסי&#x27; קע&quot;א דיש בזה איסור דהפסד אוכלים, וצ&quot;ע, והערוה&quot;ש (סעי&#x27; י&quot;ז) כתב דיש בו משום בל תשחית אבל בשעת הדחק מותר במי פירות ואם אין לו מי פירות מותר אפי&#x27; ביין], ג&#x27; האור זרוע ס&quot;ל דיין פסול אבל שאר מי פירות כשרים בשעת הדחק [אבל שלא בשעת הדחק אסור משום הפסד אוכלין (שעה&quot;צ ס&quot;ק ס&quot;ח)]. למעשה, פסק המ&quot;ב (ס&quot;ק ס&quot;ד) כהאור זרוע [אע&quot;פ שהאור זרוע לא כתב אלא בדרך אפשר (ביה&quot;ל ד&quot;ה בשעת)] ואין להקל כלל ביין אבל במי פירות יש להקל בשעת הדחק [והערוה&quot;ש (שם) מקיל בשעת הדחק אפי&#x27; ביין], ומ&quot;מ לא יברך על נטילה במי פירות כיון דרוב ראשונים מחמירים אפי&#x27; במי פירות וכדעת הראב&quot;ד (מ&quot;ב ס&quot;ק ס&quot;ד, שעה&quot;צ ס&quot;ק ס&quot;ט) [ואע&quot;פ דכתב הביה&quot;ל (ד&quot;ה מים) לעיל דיכול לברך על ספק נטילה, היינו בספק השקול אבל כאן רוב ראשונים פוסלים ואע&quot;פ שאזלינן לקולא בנטילת ידים מ&quot;מ אין לברך עליו (הר&quot;י באק)], ומ&quot;מ כתב שו&quot;ת אור לציון (ח&quot;ב פמ&quot;ו אות ד&#x27;) דמשקה מתוק בלא צבע (כגון משקה לימון ליים) מותר ליטול ידיו בברכה דכיון דרובן מים ויש בהם מראה מים (מ&quot;ב דרשו)."	סימן קס סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למאן דמכשירים נטילה ע&quot;י יין, מה הדין ביין 1) אדום 2) לבן שהוסיף בה צבע?	"1) המרדכי ס&quot;ל דצריך דוקא יין לבן (וכ&quot;כ הרמ&quot;א) [ואינו דומה ליבחושים אדומים דזה נחשב כמים משא&quot;כ יין אינו מים (אג&quot;מ יו&quot;ד ח&quot;א סי&#x27; ק&quot;כ ענף ח&#x27;, ע&quot;ש)], אבל הרא&quot;ש ס&quot;ל דלא חשיב שינוי אלא אם נשתנה ממה שהיו מתחילה [וזהו סתימת הרשב&quot;א דאינו מחלק בין יין אדום ליין לבן] (מג&quot;א ס&quot;ק י&quot;ח, מ&quot;ב ס&quot;ק ס&quot;ג) 2) פסול לכו&quot;ע (מ&quot;ב שם)"	סימן קס סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בשכר ומי דבש?	"האור זרוע דמקיל במי פירות מקיל גם בזה, והקשה המג&quot;א (ס&quot;ק י&quot;ט) הרי נשתנה המים ממראיהן, ותי&#x27; דצ&quot;ל כיון דאשתני לעילויי לא מפסלו בהכי, אבל הגר&quot;א (ס&quot;ק כ&quot;ח) הניח הדבר בצ&quot;ע (מ&quot;ב ס&quot;ק ס&quot;ה) [אבל אין להקל בדבש ממש דאינו מנקנה (ב&quot;י, כה&quot;ח ס&quot;ק ע&quot;א)]"	סימן קס סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו ההיתר דשיורי טהרה דסגי בפחות מרביעית?	"יש בזה ד&#x27; שיטות:&lt;br&gt;1) רש&quot;י ותוס&#x27; (חולין ק&quot;ז ע&quot;א) - צריך רביעית מים בכלי אבל אין שיעור למים שמגיע לידיו וסגי במעט מים כל זמן שמגיעים לכל חלק שבידיו, וזהו החידוש דשיורי טהרה דכל הנשאר בכלי כשרים אם בתחילה היה שם רביעית&lt;br&gt;2) רמב&quot;ן, רשב&quot;א, וריטב&quot;א (חולין שם) - צריך להגיע רביעית מים לידיו, והחידוש דשיורי טהרה הוא דע&quot;י ניצוק חיבור נחשב כאילו רביעית מים הגיעו לידיו&lt;br&gt;3) ראב&quot;ד ורבינו יונה - מיירי כשנוטל זה אחר זה כרש&quot;י ותוס&#x27; אלא דס&quot;ל דצריך להגיע רביעית מים לידיו, וכגון שהיה רביעית ומחצה בכלי והראשון נטל ברביעית ונשאר חצי רביעית לשני, דכשרים למים ראשונים משום שיורי טהרה דנחשב כאילו באים מרביעית אבל למים שניים צריך להוסיף עוד חצי רביעית מים דלמעשה צריך רביעית מים לידיו [דזהו השיעור ששיערו חז&quot;ל דבזה יטול יפה היד (ביה&quot;ל סי&#x27; קס&quot;ב ד&quot;ה קצת)]&lt;br&gt;4) רמב&quot;ם - ס&quot;ל דלעולם בעי רביעית מים לידיו במים ראשונים ולא נאמר שיורי טהרה אלא לגבי תרומה במים שניים&lt;br&gt;(ב&quot;י, מ&quot;ב עו&quot;ה הע&#x27; קט&quot;ז)"	סימן קס סעיף יג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד שנים נוטלים מרביעית אחת?	"הרשב&quot;א בתורת הבית הביא מח&#x27; אם דוקא בקילוח אחת (רמב&quot;ן, רשב&quot;א, וריטב&quot;א) [וכגון שידי השני סמוכות לידי הראשון כדי שיהא כיד אחת (ב&quot;י, מ&quot;ב ס&quot;ק ע&quot;ב), והיינו שיהא ניכר שרוצים ליטול בבת אחת (שלמת חיים סי&#x27; קס&quot;א), וע&quot;ע בחזו&quot;א (או&quot;ח סי&#x27; כ&quot;ד ס&quot;ק ל&#x27;, פסק&quot;ת הע&#x27; 93)] או אפי&#x27; לאחר שנפסק הקילוח מהני (רש&quot;י ותוס&#x27;) [וכגון שבאו ליטול כאחד אלא שהמתין עד שנטל הראשון (טור, מ&quot;ב ס&quot;ק ע&quot;ג)], ובשעת הדחק יש להקל כדעה זו (מ&quot;ב ס&quot;ק ע&quot;ד, ביה&quot;ל ד&quot;ה ויש וד&quot;ה הואיל) [אלא שהביה&quot;ל מתמיה על שיטה זו איך יתכן ששניהם יטלו ידיהם ב&#x27; פעמים ברביעית מים [וכ&quot;ת דסגי ליטול רק האצבעות, ז&quot;א דהרי המשנה מיירי בתרומה ולכו&quot;ע בעי עד הפרק], ולפי הראב&quot;ד ורבינו יונה מיושב קצת אלא שעדיין קשה ליטול שתי ידיו בחצי רביעית, ולפי הרמב&quot;ם מיושב היטב דס&quot;ל דלעולם בעי רביעית לשתי ידיו, ותי&#x27; האור לציון (ח&quot;ב פמ&quot;ו אות ב&#x27;) דמיירי כשנוטלים בכלי שפיו צר, והר&quot;י באק תי&#x27; דמיירי כשיש לו רטייה על ידו ורק מקצת אצבעו מגולה {ולפי&quot;ז יש ליישב לשון המשנה דבלוג אחד יכול ליטול אפי&#x27; מאה, ואע&quot;פ שגוזמא הוא ידוע בשם הגר&quot;א דצריך להיות אמת וכמ&quot;ש לגבי שלש מאות כהנים בטבילת הפרוכת, וה&quot;נ י&quot;ל דיש מאה אנשים שיש להם רטייה על רוב ידם}] {ומש&quot;כ הביה&quot;ל (ד&quot;ה הואיל) דיש מחמירים לגמרי כהראב&quot;ד ורב&quot;י צ&quot;ע קצת, דאין שיטה זה חמור יותר מהרמב&quot;ן רשב&quot;א וריטב&quot;א דכולם ס&quot;ל דבעי רביעית מים על ידיו אלא דהרר&quot;ר ס&quot;ל דאמרינן ניצוק חיבור ומהי&quot;ת דהראב&quot;ד והרבינו יונה חולקים עליהם לגבי זה (הר&quot;י באק)}, אמנם כתב הערוה&quot;ש (סעי&#x27; כ&quot;ג) דנוהגין כהרמב&quot;ם דאין נוטלים שנים מרביעית אחת."	סימן קס סעיף יג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם השני צריך לכוין ליטול את ידיו אחר הראשון?	"כן, בין למ&quot;ד דצריך שלא להפסיק הקילוח בין למ&quot;ד דכשר אפי&#x27; אם מפסיק הקילוח (מג&quot;א ס&quot;ק כ&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ס&quot;ח וס&quot;ק ע&quot;ג) [ולפי החזו&quot;א השני צריך להניח ידיו שם קודם שיצוק הראשון]"	סימן קס סעיף יג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כמה מים צריך אם רוצה ליטול יד אחת?	לעולם צריך כשיעור רביעית מים בכלי, אבל א&quot;צ ליטול כל הרביעית על ידו [דהרי ליד אחת אינו שופך אלא חצי רביעית (שעה&quot;צ ס&quot;ק ע&quot;ב)], ומ&quot;מ עצה טובה הוא ליטול רביעית על כל יד (מ&quot;ב ס&quot;ק ס&quot;ז)	סימן קס סעיף יג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"כמה מים צריך אם ג&#x27; צריכים ליטול את ידיהם?"	"לכתחילה בעי חצי לוג [ולא סגי ברביעית וחצי משום דחיישינן שמא יצמצמו ולא יטלו עד הפרק (מג&quot;א ס&quot;ק כ&quot;א, מ&quot;ב ס&quot;ק ע&quot;ו)], ומ&quot;מ בדיעבד אם הראשון נטל בחצי רביעית ונשאר בכלי רביעית פשוט דב&#x27; האחרונים יכולים ליטול ידיהם בה [דלא גרע מתחילה] (ר&#x27;&#x27;ש ידים, מג&quot;א שם, מ&quot;ב שם)"	סימן קס סעיף יג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין ביותר מג&#x27; בני אדם?"	"בד&#x27; ג&quot;כ סגי בחצי לוג, אבל ביותר מד&#x27; צריך לוג וזה מהני אפי&#x27; למאה בני אדם כל זמן שמספיקים המים [ולא חיישינן שמא יצמצמו ולא יטלו עד הפרק דכיון שיש כ&quot;כ מים לא חיישי הראשונים כלל בעד האחרונים (שעה&quot;צ ס&quot;ק ע&quot;ה)]"	סימן קס סעיף יג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כמה פעמים צריך לשפוך המים על ידיהם?	"הטור כתב ג&#x27; פעמים, וזהו אם היה לכלוך עליו אבל בלא לכלוך סגי בב&#x27; פעמים (מ&quot;ב ס&quot;ק ע&quot;ז) [ובטור של הח&quot;ח גרס ב&#x27; פעמים], וחידש החזו&quot;א דאם נטל ידיו ג&#x27; פעמים כשלא היה על ידיו שום לכלוך הוי כאילו נשפך מקצת מים לארץ ושנים אינם יכולים ליטול מרביעית אחת {ויש לעיין בזה}"	סימן קס סעיף יג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד יסדרו הידים של הרבה בני אדם?	"יכולים להניח ידיהם זה בצד זה [ואפי&#x27; כשנוגעים בהדדי דכולם כיד אחת חשיבי (מ&quot;ב ס&quot;ק ע&quot;ח)] או זה תחת זה ובלבד שירפו ידיהם [ולא נטמאו המים דכולם כיד אחת חשיבי (מ&quot;ב ס&quot;ק ע&quot;ט)]"	סימן קס סעיף יג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך הרביעית להיות מכונס בכלי אחד?	"כן, ואפי&#x27; אם נטלן משתי כלים בקילוח אחד על ידיו לא מהני (ב&quot;י, מ&quot;ב ס&quot;ק פ&quot;א)"	סימן קס סעיף יד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם איכא חילוק בין אדם גדול לאדם קטן?	"בין באדם גדול [בקומה (ערוה&quot;ש סעי&#x27; כ&quot;ד)] בין באדם קטן השיעור הוא רביעית [משום לא פלוג (ערוה&quot;ש שם) א&quot;נ משום שהוא שיעור מקוה לכלים מדאורייתא (גר&quot;ז סעי&#x27; ט&quot;ז, מ&quot;ב סי&#x27; קס&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;א)] {ומבואר בביה&quot;ל (סי&#x27; קס&quot;ב ד&quot;ה קצת) בדעת הראב&quot;ד לעיל לגבי שיורי טהרה דס&quot;ל דע&quot;י רביעית מים יטול יפה היד, וזהו על דרך הערוה&quot;ש (הר&quot;י באק)}"	סימן קס סעיף טו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד צריך חצי לוג לשני בני אדם?	"אם אחד נטל ידו אחת והשני נטל ידו אחת, וחוזר הראשון ליטול ידיו שנית דינו כג&#x27; בני אדם וצריכים חצי לוג"	סימן קס סעיף טו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בפעם שלישית אם השני רוצה ליטול ידו השנית?	"פשוט דסגי ברביעית מים דאפי&#x27; אם הראשון נטל שתי ידיו יהא סגי ברביעית אחת להשני (ביה&quot;ל ד&quot;ה ואח&quot;כ)"	סימן קס סעיף טו		
